עטרה סחר סיטונאות פירות וירקות בע"מ נ' כדורי ואח' - פסקדין

פסק דין

ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת תמר נאות פרי) בתיק אזרחי 17741/07 מתאריך 15/1/2009.

המערערת היא חברה העוסקת בשיווק פירות וירקות, ובעבר קיימה קשרים עם חברה בשם אסיף שיווק תוצרת חקלאית בע"מ, אשר אף היא עסקה בשיווק פירות וירקות והיתה בשליטתו של מר שחר כדורי. בסוף שנת 2002 נוצר חוב של חברת אסיף כלפי המערערת בסכום של כ – 59,000 ₪.

המערערת הגישה תביעה כנגד חברת אסיף ובעל השליטה בה, מר שחר כדורי, אך בחודש מאי 2003 חויב שחר כדורי בחובותיה של אסיף, לאחר שמסך ההתאגדות הורם, אך שחר כדורי לא פרע את החוב וכיום הוא חייב מוגבל באמצעים. כמו כן יצויין כי כנגד חברת אסיף ניתן צו פירוק והיא אינה יכולה לפרוע חובותיה.

מכיוון שחובותיה של חב' אסיף לא שולמו למערערת, הגישה המערערת תביעה לתשלום החוב כנגד המשיבה מס' 3 בערעור שלפני, היא חברת רייזר אשר אף היא פועלת בתחום שיווק הפירות והירקות. חברה זו הוקמה בחודש יולי 2003 ובעל השליטה בה הוא המשיב מס' 2, שהינו בנו של מר שחר כדורי.

אציין כי התביעה הוגשה בתחילה גם כנגד מר שחר כדורי עצמו, אך לאור העובדה כי בשעתו ניתן נגדו פס"ד, התביעה נגדו נמחקה שכן ביהמ"ש קבע שאין מקום לתבוע אותו פעם נוספת בגין אותו חוב.

מכל מקום, לטענת המערערת יש לייחס את חובותיה של חברת אסיף לחברת רייזר, ועל כך הגישה תביעה ל"הרמת המסך" בין שתי החברות.

ביהמ"ש קמא דחה את תביעת המערערת כי לא מצא שיש בעובדות שהוכחו בפניו כדי להראות שחברת רייזר היא חליפתה של חברת אסיף. ביהמ"ש קבע כי שחר כדורי, אשר היה בשעתו בעל השליטה בחברת אסיף, אינו בעל השליטה בחברת רייזר, כי אם עובד שכיר בה, ועוד קבע ביהמ"ש כי לא הוכחה העברה של נכסים מחברת אסיף לחברת רייזר לצורך הברחתם מהנושים או כדי לרמות את נושיה של חברת אסיף.

בערעור שלפני טוענת המערערת כי ביהמ"ש קמא טעה בקביעותיו מכמה טעמים. ראשית טוענת המערערת כי חברת רייזר משמשת כיום ככסות לחברת אסיף ועובדה היא כי המנהל ובעל השליטה בחברת רייזר הוא בנו של מי שהיה בשעתו מנהל ובעל השליטה בחברת אסיף. תחום הפעילות של שתי החברות הוא זהה וחברת רייזר מנצלת את המוניטין שרכשה בשעתו חברת אסיף, ומעדותו של מזכיר קיבוץ עין חרוד, מר צבי עממי, עולה כי חברת רייזר משלמת לקיבוץ עין חרוד את חובותיה של חברת אסיף.

ב"כ המשיבים טען כי אין להתערב בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, שכן קריאה נכונה של הפרוטוקול מלמדת שאין זה נכון שמר עממי העיד כי חברת רייזר משלמת לקיבוץ עין חרוד את חובות חברת אסיף ולא היתה כל העברת נכסים בין החברות המצדיקה את חיובה של חברת רייזר בגין החובות שנוצרו על ידי חברת אסיף, ובכלל לא היה מקום להגיש תביעה כנגד המשיב מס' 2, מר אלי אסף כדורי, שכן הוא אינו חייב למערערת דבר.

לאחר ששקלתי טענות ב"כ הצדדים, הנני מחליט לדחות את הערעור.

הערעור הוא למעשה בשאלות עובדתיות מובהקות, וביהמ"ש קמא הגיע למסקנותיו על יסוד העובדות שהונחו לפניו, ואינני סבור כי יש מקום להתערב בקביעותיו. ביהמ"ש קבע כי לא היתה העברת נכסים כדי להבריחם ולהתחמק מתשלום חובות או כדי לרמות את נושיה של חברת אסיף, ובקביעות אלה אין מקום להתערב.

ככל שהדברים אמורים בעדותו של מר עממי ממנה מבקשת ב"כ המערערת ללמוד כי חברת רייזר שילמה סכום של 4,000 ₪ על חשבון החובות שחברת אסיף היתה חייבת לקיבוץ עין חרוד, כי אז מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבים כי לא כך נאמר בפרוטוקול, ולמעשה מר עממי השיב באופן מפורש שחברת רייזר איננה משלמת את חובותיה של חברת אסיף.

אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט לדחות את הערעור ובנסיבות העניין הנני מחליט שלא לעשות צו להוצאות .

אם הפקידה המערערת פיקדון להבטחת הוצאות המשיבים, כי אז המזכירות תחזיר את הפיקדון למערערת באמצעות בא כוחה.

ניתן והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

יצחק כהן, שופט

הוקלד על ידי: אביטל הינדי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: